שלושה מלאכים יוצאי דופן בהתגלות יוחנן

תקציר קצר של המאמר באתר זה: "הודעת האזהרה האחרונה של המקרא"

זהו הודעת אזהרה חמורה ביותר, שחשיבותו עולה בהרבה על כל שאר המסרים בתנ"ך. חשוב על אחת כמה וכמה להתייחס אליו ברצינות מכיוון שזהו האחרון לפני שובו של ישוע! הוא נישא על ידי שלושה מלאכים ומוצג ליוחנן, תלמידו של ישוע, עם המשימה להכריע אותו עוד יותר.

"התגלות של ישוע המשיח, אשר נתן לו אלוהים כדי להראות לעבדיו מה צריך להתרחש בקרוב; ושלח "אותם" על ידי מלאכו, הודיע ​​"אותם" ליוחנן עבדו, אשר העיד על דבר האלוהים ועל עדות ישוע המשיח על כל אשר ראה. אשרי הקורא ושומע דברי נבואה ושומר את הכתוב בו! כי קרוב הזמן." (התגלות א':1,1-3)

"וראיתי מלאך אחר עף בשמים, בעל בשורת הנצח, להטיף אותה ליושבי הארץ ולכל גוי ולכל שבט ולכל לשון ולכל עם" (התגלות). 14,6:XNUMX.)

המשימה של מלאך זה הייתה להכיר לאנשים בכל עת בהיסטוריה העולמית את הבשורה, "הבשורה הטובה" של הישועה. אולם הפעם הוא אינו מבשר את כל הבשורה, אלא רק את החלק המדבר על שיפוט. הוא קורא לאנשים להתכונן לתהליך הזה במלוא הרצינות.

"וַיֹּאמֶר בְּקוֹל גָּדוֹל יְרָא אֱלֹהִים וַתֵּן לוֹ כָּבוֹד. כי הגיעה שעת משפטו." (התגלות י"ד:14,7) המילה "שלו" אינה מתייחסת לאף אלוהים, אלא לבורא היקום המקראי. שעה זו (בשנת 1844) הוכרה על ידי מי שהכיר את נבואתו של דניאל על 2.300 בקרי הערב. (דניאל ח:8,14)

המלאך מכריז עוד בהתגלות י"ד:14,7: "ועבוד את מי שעשה את השמים ואת הארץ ואת הים ומעיינות המים!" במקביל, "מדען" בשם צ'ארלס דרווין לכד את מוחם של בני האדם עם טוענים שהכל לא נוצר על ידי שום אל, אלא על ידי אבולוציה כללית. אנשים מאוד אהבו הודעה כזו. פתאום הם היו נקיים מכל חוק מוסרי של כל אל. טענה זו הביאה את דרווין לתהילה נפיצה שנמשכת עד היום.

"ועוד מלאך שני הלך אחריו ואמר, נפלה, נפלה בבל הגדולה, אשר גרמה לכל העמים לשתות ביין זנותה הנלהב." (התגלות י"ד:14,8) בזמן המסר הזה, בבל הארצית כבר מזמן. נָפוּל. לכן צריך לראות ולהבין אותו חזותית היום.

בספר דניאל פרק ה' נרשמה במדויק הסיבה לנפילת בבל. הזנות שהוזכרה באותה תקופה טמונה בעירוב השכינה עם האלילי. היום, למשל, אנו מוצאים את התערובת הזו בחגיגת יום ראשון - יום של אל השמש ותחיית האדון ישוע מהקבר. או בצלב, שהוא סמל קדום של אל השמש, ומותו של האדון ישוע, שנעשה על צלב. תערובות אחרות מסוג זה אינן קשות מדי לזיהוי.

"ועוד מלאך שלישי הלך אחריהם ויאמר בקול רם: אם מישהו ישתחווה לבהמה ולצלמה, ויקבל סימן על מצחו או על ידו, ישתה גם הוא מיין זעם האלוהים. לא מעורב בכוס שהוכנה לזעמו; והוא יתענה באש וגופרית לפני המלאכים הקדושים ולפני הכבש. ועשן ייסוריהם עולה לעולם ועד; ואין להם מנוחה יומם ולילה המשתחוים לבהמה ולצלמה או המקבל את סימן שמו" (התגלות י"ד:14,9-11).

מלאך זה מזהיר מפני כל סגידה לסימן למטרות דתיות. למשל: הצלב, הסמל הכי בשימוש - על כנסיות, על החזה, תלוי על הצוואר, על הכובע, מסומן ביד וכו'.

נראה שהקטע המקראי לעיל הוא אישור לתורת הגיהנום - מסר שסותר את מה שהתנ"ך מדווח על אלוהים. "...אלוהים הוא אהבה..." (יוחנן א' ד':1) זה היה למעשה המקרה אם ההקשר של התנ"ך כולו לא יילקח בחשבון. אז איך צריך להבין את זה?

בראשית, אלוהים ברא עולם שליו ושלם עם מסירת החוק המוסרי שלו. ואז היה מרד. כדי לשמר את העולם האידילי הזה, החוטא צריך למות באותו יום לאחר החטא הראשון שנעשה. מכיוון שאלוהים הוא אכן אהבה, הוא נתן לאדם הזדמנות לחזור בתשובה על התנהגותו והפוגה לשנות את אופיו, בסיוע כוח רוחו. "ולכן יחכה ה' לרחם עליך ועל כן יקום לרחם עליך. כי יהוה אלוהי צדק. שמחים כל המחכים לו!" (ישעיהו ל"ג:30,18) לפי הסבר זה, יש להבין את עניין הגיהנום באופן סמלי. לא יהיה יותר מרד בעתיד.

"אבל סבלת איתם שנים רבות והעדת עליהם ברוחך ובנביאייך; אבל הם לא הקשיבו. לכן נתת אותם ביד עמי הארצות. אבל לפי רחמיך הגדול, לא השמדת אותם לגמרי ולא עזבת אותם. כי אתה אלוהים חסד ורחום!" (נחמיה ט':9,30.31) "הנה התמדה של הקדושים, השומרים את מצוות אלוהים ואת אמונתו של ישוע." (התגלות י"ד:14,12)

פסוקים אלו לעיל חושפים את הסתירה כביכול לגבי אהבת אלוהים. אהבתו אינה "אהבת קופים", אך גם אינה הרס בגיהנום. אהבתו מלווה בנפש נכונה. אם אלוהים היה סובל מרד ללא הגבלת זמן, כדור הארץ שלנו היה הופך ליותר ויותר נורא ונורא עד שהוא יגווע מעצמו. במהלך אסונות וחוסר מזל שונים, אנשים תמיד שואלים: "אלוהים, איפה היית - איפה היית?" כי רק להסתכל על הסבל הגדול זו לא אהבה!" לפי ההסבר הנ"ל, יש להבין את עניין הגיהנום באופן סמלי.

לפי אמונתו של מרטין לותר, אהבתו של אלוהים מובטחת. זה בא לידי ביטוי במשפט שאמר פעם: "אם הייתי יודע שהעולם ייגמר מחר, הייתי נוטע עץ תפוח היום". בהתאם לכך, אהבה אמיתית שומרת תמיד על תקווה חיה בטובו של אלוהים.

טובו של אלוהים זורח מהמסר האחרון הזה משלושת מלאכי ההתגלות. "אמור להם חי אני, אומר ה' אלהים, אין לי חן במות הרשע כי אם יחזור הרשע מדרכו ויחיה. עכשיו פנה מדרכיך הרעות. למה אתה רוצה למות, אתה מבית ישראל?" (יחזקאל ל"ג, יא)